PCI (Peripheral Component Interconnect)
הPCI (מאנגלית: חיבור רכיבים היקפיים) הוא תקן המתאר אפיק מחשב (computer bus) להוספת התקנים היקפיים ללוח האם של המחשב דרך חריצי PCI במה שידוע כ"אפיק מקומי". התקנים אלה יכולים להיות מהצורה של:
* מעגלים משולבים המתאימים על הלוח אם עצמו (נקראים התקנים מישוריים במפרט הPCI).
* כרטיסי הרחבה אשר מתאימים לשקעים (sockets).
תצורה
PCI מופיע לרוב במחשבים אישיים, היכן שהוא החליף את הISA בתפקיד האפיק התקני, אולם הוא גם מופיע בסוגי מחשבים אחרים. בניגוד לאפיקי ISA, הPCI מאפשר קביעת תצורה דינאמית של התקן היקפי. בזמן אתחול, הBIOS של כרטיס הPCI והBIOS של המערכת מתקשרים ומסדירים את המשאבים שכרטיס הPCI מבקש. דבר זה מאפשר הקצאה של בקשות פסיקה וכתובות של יציאות (ports), לעומת אפיק ISA, אשר דרש תצורה ידנית של בקשות הפסיקה על ידי שימוש ב"ג'אמפרים" (מקצרי מעגלים פיזיים) חיצוניים. פרט לכך, אפיק הPCI מספק תיאור מפורט של כל ההתקנים המחוברים אליו דרך מרחב התצורה של PCI.
תצורת הPCI מכסה את הגודל הפיזי של האפיק (כולל מרווח חיווט), אפיונים חשמליים, תזמוני אפיק ופרוטוקולים. קבוצת עניןן מיוחד של הPCI (PCISIG) מוכרת העתקים של התצורה ב http://www.pcisig.com.
תצורת אפיק PCI בסיסי
33.33 מגה-הרץ תדירות השעון עם העברות סינכרוניות.
שיעור תעבורה מקסימלי של 133 מגה-בית לשניה.
רוחב אפיק של 32 ביט.
גודל כתובת של 32 ביט (כתובות עד 4 ג'יגה-בית)
עוצמת מתח של 3.3 או 5 וולט.
גרסאות PCI בסיסי
PCI 2.2, מאפשר רוחב אפיק של 64-ביט וגם תדירות שעון של 66 מגה-הרץ (שיעור תעבורה מקסימלי - 533 מגה-בית לשניה).
PCI-X, גירסה של PCI 2.2 אשר מגדילה את קצב המידע ל133 מגה-הרץ (שיעור תעבורה מקסימלי - 1066 מגה-בית לשניה).
PCI-X 266 (או PCI-X DDR), גירסא של PCI-X בנפח כפול, בקצב תעבורה של 266 מגה-הרץ (שיעור תעבורה מקסימלי - 2133 מגה-בית לשניה).
PCI קומפקטי, משתמש ברכיבים קטנים המשתמשים בPCI כלוח אם
|
